מבצע מפולת שלגים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבצע מפולת שלגים היה שם הקוד של נחיתות בעלות הברית ליד נמל סלרנו, שבוצע ב-9 בספטמבר 1943, במסגרת פלישת בעלות הברית לאיטליה. האיטלקים פרשו מהמלחמה יום לפני הפלישה, אך בעלות הברית נחתו באזור המוגן על ידי כוחות גרמנים. המבצע תוכנן תחת השם "Top Hat", ונתמך על ידי תוכנית ההונאה מבצע בורדמן.
מערכה: פלישת בעלות הברית לאיטליה | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
תאריכים | 3 בספטמבר 1943 – 16 בספטמבר 1943 (14 ימים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | סאלרנו, איטליה | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
40°40′50″N 14°45′34″E | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון בעלות הברית | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
הנחיתות בוצעו על ידי הארמייה האמריקאית החמישית, בפיקודו של הגנרל האמריקאי מארק וו. קלארק. היא כללה את הקורפוס האמריקאי ה-6, הקורפוס הבריטי ה-10 והדיוויזיה המוטסת ה-82, בסך הכל כתשע דיוויזיות. מטרותיה העיקריות היו לתפוס את נמל נאפולי כדי להבטיח אספקה מחודשת, ולחתוך לחוף המזרחי, על מנת ללכוד את חיילי הציר דרומה יותר.
על מנת למשוך חיילים משטח הנחיתה, בוצע מבצע בייטאון. זו הייתה נחיתה של הארמייה השמינית הבריטית בקלבריה ב"בוהן" של איטליה, ב-3 בספטמבר. נחיתות ימיות בו זמנית בוצעו על ידי הדיוויזיה הבריטית המוטסת ה-1 בנמל טאראנטו (מבצע סלפסטיק). הגנרל הבריטי ברנרד מונטגומרי חזה שבייטאון יהיה בזבוז של מאמץ משום שהניח שהגרמנים יתמודדו בקלבריה; אך אם הם לא יעשו זאת, ההסחה לא תעבוד. הוכח שהוא צדק. אחרי מבצע בייטאון, הארמייה השמינית צעדה 300 מיל (480 קילומטרים) צפונה לאזור סלרנו ללא שום התנגדות מלבד מכשולי דרכים.
נחיתות סלרנו בוצעו ללא הפצצות ימיות או אוויריות קודמים על מנת להשיג הפתעה. ההפתעה לא הושגה. כשהגל הראשון התקרב לחוף בפסטום, רמקול מאזור הנחיתה הכריז באנגלית, "בואו ותוותרו. אנחנו מכסים אתכם." הכוחות תקפו בכל זאת.
הגרמנים הקימו עמדות ארטילריה ומקלעים ופיזרו טנקים דרך אזורי הנחיתה שהקשו על ההתקדמות, אך אזורי החוף נכבשו. בסביבות השעה 07:00 בוצעה התקפת נגד מתוכננת על ידי דיוויזיית הפאנצר ה-16. זה גרם לנפגעים כבדים אך ההתקפה נהדפה. גם הבריטים וגם האמריקאים התקדמו בצורה איטית, ועדיין היה פער ביניהם 10 מיל (16 קילומטרים) בסוף היום הראשון. הם התחברו עד סוף היום השני וכבשו 35–45 מיל (56–72 קילומטרים) של קו החוף לעומק של 6–7 מיל (9.7–11.3 קילומטרים).
במהלך 12–14 בספטמבר הגרמנים ארגנו התקפת נגד מאוחדת של שש דיוויזיות של כוחות ממונעים, בתקווה לזרוק את ראש החוף של סלרנו לים לפני שיוכל לחבור עם הארמייה השמינית הבריטית. נגרמו אבדות כבדות, מכיוון שכוחות בעלות הברית היו מפוזרים מכדי להיות מסוגלים להתנגד להתקפות מרוכזות.[1] הכוחות החיצוניים ביותר נסוגו אפוא על מנת לצמצם את ההיקף. ההיקף החדש נערך בסיוע ימי ואווירי, אם כי ההתקפות הגרמניות הגיעו במקומות מסוימים כמעט עד לחופים.