מדינת העלווים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדינת העלווים (בערבית: دولة جبل العلويين; בצרפתית: État des Alaouites) הייתה אחת משש המדינות שיצרו הצרפתים לאחר מלחמת העולם הראשונה בשטחי המנדט שלהם בסוריה, לבנון ודרום טורקיה. מדינת העלווים הייתה קיימת בין השנים 1920–1936, ולאחר מכן אוחדה עם הרפובליקה של סוריה.
עובדות מהירות ממשל, שפה נפוצה ...
דגל | |
ממשל | |
---|---|
שפה נפוצה |
ערבית צרפתית |
עיר בירה | לטקיה |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך | 2 בספטמבר 1920 |
פירוק | |
תאריך | 3 בדצמבר 1936 |
ישות קודמת |
1920: QETA 1924: הפדרציה הסורית |
ישות יורשת |
1922: הפדרציה הסורית הרפובליקה הסורית הראשונה 1936: הרפובליקה הסורית |
דמוגרפיה | |
דת | עלווית |
סגירה
המנדט על סוריה שניתן לצרפת על ידי חבר הלאומים נמשך מ-1920 ועד ל-1946.
לפני מלחמת העולם הראשונה נודעו העלווים כ"נֻצַירִים" (בערבית: نصيرية), על שם מייסד הכת מוחמד אבן נוצייר, אך הצרפתים העדיפו את המונח "עלווים", המתייחס לזיקתם של העלווים אל האימאם עלי בן אבי טאלב, מייסד האמונה השיעית, חתנו של הנביא מוחמד. בשנת 1920 הצרפתים נתנו לאזור כולו את השם "מדינת העלווים", אזור שמרבית תושביו הם עלווים[1].