מהר שלל חש בז
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז הוא השם שנצטווה ישעיהו הנביא לקרוא בו לאחד מבניו. השם נתפס כשם סִמְלי, והוא מוסבר כך:[1]
כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי, יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
כלומר, בתוך זמן קצר מאוד, בטרם יידע בנו של ישעיהו להגיד "אבא" ו"אמא", יכבוש מלך אשור את ישראל וארם. זו נבואה הדומה בצורתה לנבואה מהפרק הקודם:
לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל. חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל, לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ.
בשמו קיימת תקבולת- "מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז". לדעת יאיר הופמן, מבנה התקבולת יוצר מתח. האל אינו מורה לנביא מה לכתוב על הגִּלָּיוֹן גָּדוֹל (ישעיה ח', א'). לאחר שאשת ישעיהו נפטרה, ציווה ה' על ישעיה לקרוא כך לבנו. השם נועד לבן ישעיה בטרם נולד.[2]