מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים
מושגים מתחום המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מודלים נורמטיביים (באנגלית: Normative Model)[1][2][3][4] ומודלים דסקריפטיביים (Descriptive Models)[2][4][1] הם מושגי מפתח בפרדיגמה מחקרית נפוצה בפסיכולוגיה הקוגניטיבית. הפרדיגמה מתמקדת במחקר בסיסי של עיבוד מידע על ידי בני אדם – כיצד האדם זוכר, תופס, חושב, מסיק מסקנות ומקבל החלטות. המודל הנורמטיבי מגדיר באופן אובייקטיבי מהי התשובה הנכונה לשאלה אשר מוצגת לאדם הנחקר, ולפיכך מהי התגובה הצפויה ממנו, בעוד שהמודל הדסקריפטיבי מתאר את תגובתו של הנחקר בפועל, כאשר היא חורגת מהמודל הנורמטיבי באורח שיטתי ובר-ניבוי.
דיבור לפי השפה התקנית המצייתת לחוקי התחביר והדקדוק היא דוגמה אינטואיטיבית למודל נורמטיבי. השפה התקנית קובעת איך נכון וצריך לדבר. עם זאת לעיתים השימוש בשפה ביומיום חורג מכללי הדקדוק והתחביר, כמו שימוש בסלנג, קיצורי מילים ("תביא ת'מברג") וכדומה. מושגים ביומיום הקרובים במשמעותם לזוג המושגים נורמטיבי ודסקריפטיבי הם רצוי ומצוי. מה שנכון לעשות לעומת מה שנעשה בפועל שהוא לעיתים חורג. מבחינת מה שנכון (להיות בריא) רצוי שאנשים יאכלו ירקות, אבל מה שקורה בפועל (המצב המצוי) הוא שהם אוכלים מידי הרבה ג'אנק פוד. ויעידו על כך המדפים העמוסים בסופר של חטיפים שונים ומשונים הכוללים שומן טראנס.
השוואה במחקר הקוגניטבי בין תגובת האדם בפועל לתגובה המתחייבת ממודל נורמטיבי מתאים מלמדת על הזיכרון, על דרכי התפיסה והחשיבה של האדם, ובכך על המערכת הקוגניטיבית כולה. תוצאות המחקרים מסייעות להתוויית מדיניות בתחומים מעשיים, כגון רפואה[5], ניהול, שיווק[6], התנהגות צרכנים[7], כלכלה התנהגותית[8], חינוך, משפטים[9] מדיניות ציבורית ועוד.
המודל הנורמטיבי משתנה בהתאם לתחום המחקר הקוגניטיבי בו מדובר. לדוגמה: במחקר העוסק בחשיבה אינדוקטיבית, המודל הנורמטיבי הוא תורת הסטטיסטיקה וההסתברות[3][10]; במחקר העוסק בחשיבה דדוקטיבית, המודל הנורמטיבי הוא תורת הלוגיקה הפורמלית[11]; ובמחקר העוסק בתפיסה חזותית, המודל הנורמטיבי מתבסס על מדידה אובייקטיבית של מהויות פיזיות (כגון גודל מרחק וכדומה)[4]. בהרבה מקרים עיבוד המידע האנושי הוא טוב מספיק, ולפיכך התגובות אינן מוטות. המושג 'מודל דסקריפטיבי' שמור למצבים בהם יש חריגה בת-ניבוי מהמודל הנורמטיבי המתאים, חריגה אשר מכונה לעיתים קרובות הטיה קוגניטיבית (Cognitive Bias)[10][3][2]. שני האתגרים העיקריים בכל תחומי המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הם לאתר את התנאים שבהם מתרחשת החריגה (באנגלית: Boundry Conditions), ולהציע תאוריה או מודל ספציפי שיסביר אותה.
מודלים נורמטיביים נקראים לעיתים גם מודלים פורמליים (Formal Models)[12] או פרוצדורות פורמליות (Formal Procedures)[4], ומודלים דסקריפטיביים נקראים גם שיפוטים אינטואיטיביים (Intuitive Jugments)[4][3][12][10] או תאוריות דסקריפטיביות (Descriptive theories)[4],