מודעות בזמן הרדמה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מודעות בזמן הרדמה (באנגלית: Anesthesia awareness) היא מצב שבו מטופל הנמצא תחת הרדמה כללית, נשאר בהכרה מלאה או חלקית, אך גופו ושריריו משותקים ומונעים ממנו את יכולת התנועה והדיבור. במצב כזה, ייתכן שהוא יחוש כאב כפי שהיה מרגיש אדם ער, אך הסובבים, כולל הצוות הרפואי, לא יידעו על כך. השכיחות המדויקת של התופעה אינה ברורה לחלוטין, אך אין חולק על כך שהיא נדירה יחסית.
מודעות בזמן הרדמה מתרחשת כאשר ההרדמה הניתנת למטופל אינה מספיקה כדי להביא אותו לחוסר הכרה מוחלט. במקרה כזה, הוא עלול להרגיש כאב או לחץ במהלך הניתוח, לשמוע שיחות ולחוש בחוסר היכולת לנשום - אם אכן כך.
במקרה שהתופעה מתרחשת, כ-42% מהמטופלים חשים את הכאב של הניתוח, 94% מהם חווים פאניקה או חרדה ו-70% חווים סימפטומים פסיכולוגיים מתמשכים[דרוש מקור]. במקרים מסוימים, עלולה להתעורר בעקבות כך הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שמצריכה טיפול ממושך[1].
הדרך בה חווים המטופלים השונים את המצב של מודעות בזמן הרדמה, שונה מאוד מאדם לאדם, וכך גם הדרך בה הם מגיבים אליה. במצב החמור ביותר המטופל מודע לחלוטין למתרחש סביבו, וחש כאב כאילו הוא עירני לגמרי. במקרים אחרים, עלולה להיות רק תחושה קלה של חוסר נוחות, ערנות חלקית או שמיעת חלקי שיחות בלבד.