מונטיאק מצוי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מונטיאק מצוי או מונטיאק אדום (שם מדעי: Muntiacus muntjak), הוא מין אייל קטן בסוג מונטיאק הנפוץ בדרום ומזרח אסיה, ובעל התפוצה הרחבה ביותר מכל המונטיאקים. המונטיאק הצהוב הנפוץ בבורנאו לצד המונטיאק המצוי, נחשב בעבר כתת-מין שלו. נקבת המונטיאק המצוי נחשבת ליונק בעל המספר הנמוך ביותר של כרומוזומים: 2n = 6 בלבד. גם לזכר מספר הכרומוזומים נמוך יחסית (7), ולשם השוואה למונטיאק הסיני (Muntiacus reevesi) הקטן יותר, יש מספר דיפלואידי של 46 כרומוזומים.
מונטיאק מצוי | |
---|---|
מונטיאק מצוי בהודו | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | אייליים |
תת־משפחה: | איילים |
שבט: | מונטיאקים |
סוג: | מונטיאק |
מין: | מונטיאק מצוי |
שם מדעי | |
Muntiacus muntjak צימרמן, 1780 | |
תחום תפוצה | |
המונטיאק המצוי מכונה גם כיתר המונטיאקים "אייל נובח" או "קאהוקאר", בשל צליל קולו המזכיר נביחה שהלה עושה כהתרעה מפני סכנה מתקרבת או כהפגנת דומיננטיות; לפעמים מונטיאק זה מסוגל לנבוח במשך שעה או יותר. בעוד שהמונטיאק המצוי הוא אחד מהאיילים הנפוצים ביותר ברחבי דרום-מזרח אסיה, הוא נחשב לאחד מבעלי החיים האסיאניים שמעט מאוד ידוע עליהם. ציד של אייל זה, ממלא תפקיד חשוב אצל המקומיים במדינות דרום-מזרח אסיה ונחשב כמקור עיקרי לבשר ועורות כמו גם באופן פחות יותר לפוחלץ ושעשוע. לעיתים קרובות בעלי חיים אלה ניצודים בשולי שטחים מעובדים כיוון שהם נחשבים על ידי החקלאים כמטרד המשחית יבולים וקליפות עצים. עם זאת, איילים אלה עדיין נפוצים בשפע באסיה, כאשר בסין לבדה מספרם נאמד ב-1993 בכ-500,000, ובהודו מספרם נאמד ב-2004 בסביבות 150,000-140,000.
על פי סיווג חדשני של IUCN המונטיאק המצוי מחולק לשני מינים: מונטיאק הודי או מונטיאק אדום צפוני (Muntiacus vaginalis), נפוץ מפקיסטן והודו ועד תאילנד; ומונטיאק סומטרי או מונטיאק אדום דרומי (Muntiacus muntjak), נפוץ מתאילנד ועד איי סומטרה, ג'אווה ובורנאו שבאינדונזיה.