מימונה
חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה הנחגג במוצאי שביעי של פסח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המִימוּנָה (בערבית: ميمونة; בברברית: ⵎⵉⵎⵓⵏⴰ), או אלכאס ולנוואר (בקרב יהודי טרפולי וחלק מתוניס) הוא חג עממי של יהודים יוצאי עדות המגרב ובעיקר בולט אצל יהודים מיוצאי מרוקו, הנחוג במוצאי יום טוב שני של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן). כאשר כ"ב בניסן חל בשבת, החג נחגג בכ"ג בניסן גם בישראל. מקור המנהג לחלק מהדעות הוא הנחלת ברכה לשנה החדשה לאחר הפסח. סימוכין לחגיגת המימונה נמצאו החל מהמאה ה-18[1][2]. מסורת החג נחוגה בישראל החל מ-1965. חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה. המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים, לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון קפטאן מרוקאי, גלימות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים[3]. אצל יהודי פרס ישנם חילוקי מנהגים בנוגע למימונה, וכיום רוב יהודי פרס לא נוהגים בזה.
סוג | חג עממי של יהודים יוצאי המגרב |
---|---|
סמלים | חגיגה עם האורחים ו"הלחם הראשון" |
חוגגים | יהדות המגרב, נוסף לאורחים מעדות אחרות |
חגיגות | פתיחת שולחן ועליו מטעמים, ביניהם מופלטה, ספינג' ומיני מתיקה |
מאכלים | ביצה "העטופה" בלחם – בולו (יהודי לוב), מופלטה |
מתקשר עם | חג הפסח |
מועד | |
תאריך | מוצאי שביעי של פסח (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן) |