מיקרוביולוגיה של מזון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיקרוביולוגיה של מזון הוא תחום מדעי העוסק בחקר מיקרואורגניזמים, הן במזון והן בחומרי הגלם המשמשים לייצורו. מאות שנים לפני תגלית המיקרוביולוגיה, שנחשבת למדע בן 100 שנים בלבד, בני אדם כבר גילו שיטות שונות לניצול מיקרואורגניזמים לשימוש במזון, כמו גם שיטות שימור מזון כגון המלחה והוספת סוכר שגורמים להפחתת מים פעילים (water activity) במזון, החמצה וייבוש.[1]
ישנם יישומים רבים של מיקרואורגניזמים בתעשיית המזון והם משמשים לייצור מזונות ומשקאות שונים, כמו יין, בירה, סיידר, לחם, גבינות ומוצרי חלב ניגר, רוטב סויה ומוצרי סויה אחרים, חומץ, כבישת ירקות ופירות (אנ'), תהליך התסיסה משתתף בעיבוד של פולי קפה וקקאו להרחקת המעטה הרירי שלהם. תעשיית הבשר נעזרת בתהליך התסיסה לעיבוד נקניקים שונים. המיקרואורגניזמים משפיעים על איכות המזון, חיי המדף וכמות המזון. מיקרואורגניזמים מהווים אתגר מרכזי לבריאות הציבור בשל יכולתם לגרום למחלות בקרב בני האדם,[2] ואתגר מרכזי ליצרניות המזון שעלולות לחוות הפסדים כלכליים עקב קלקול המוצרים והשמדתם.[3] לפיכך, נעשים מאמצים מתמשכים בקרב תעשיות המזון, הרשויות והחברה לשפר כלים לדגימה סטאטיסטית ושיטות מיקרוביאליות קלאסיות ומהירות (rapid methods) על מנת להבין את המנגנונים המשפיעים על התנהגותם של מיקרואורגניזמים במזון.[4] וכדי לבודד, לזהות ולספור מיקרואורגניזמים שונים במזון.