מכונית בטיחות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מכונית בטיחות (באנגלית: Safety car) היא מכונית בענפי הספורט המוטורי המגבילה את המהירות של המתחרים במסלול המרוצים כאשר לא ניתן להתחרות על המסלול במהירות המרבית, בעיקר כאשר המסלול חסום בשל תאונה או בשל מזג אוויר גרוע. מטרת מכונית הבטיחות היא לאפשר למרשלים לפנות את המסלול מחסימתו בצורה בטוחה או להמתין לתנאי מסלול נוחים יותר מבחינת מזג האוויר.
בעת הצורך, מכונית הבטיחות נכנסת למסלול לפני מוביל המרוץ, ובדרך כלל אסור למתחרים לעבור את מכונית הבטיחות או לעקוף מתחרים אחרים כאשר מכונית הבטיחות נמצאת על המסלול. על מכונית הבטיחות לשמור על מהירות סבירה, כדי להבטיח שהצמיגים של המתחרים יישארו חמים ותחרותיים. כאשר מכונית הבטיחות עוזבת את המסלול, המתחרים חוזרים למרוץ רגיל. ההסתמכות הראשונה על אמצעי בטיחות זה התרחשה במהלך המרוץ הראשון של אינדיאנפוליס 500, שנערך בשנת 1911.[1]