מלחמת העבדים הראשונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת העבדים הראשונה הייתה מרד העבדים הראשון שפרץ ברפובליקה הרומית בין השנים 132-135 לפנה"ס. הייתה זו המלחמה הראשונה מתוך שלוש מלחמות העבדים שכוונו כנגד האימפריה הרומית. המרידה החלה בעיר אֵנָּה שבסיציליה והתפשטה על פני כל האי. את הכוחות המורדים הובילו נביא בשם אֵאוּנוֹס (אנ') ומצביא בשם קלֵאוֹן. ההסבר לפרוץ המרד נעוץ ביחס המזלזל של האדונים לעבדיהם באי סיציליה ששגשג באותה עת מבחינה כלכלית וגרם לכך שרבים מהאדונים חיו חיי מותרות והחלו להתנשא ולהתעלל בעבדים[1]. המרד נגמר לאחר שהקונסול פּוּבּליוס רוּפּיליוס צר על העיר אנה וחיסל את ההתקוממות.