ממלכת איטליה (האימפריה הרומית הקדושה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממלכת איטליה (בלטינית: Regnum Italiae/Regnum Italicum; באיטלקית: Regnum Italicum; בגרמנית: Königreich Italien), אשר נקראה גם איטליה הקיסרית, הייתה אחת מהממלכות אשר הרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה. הממלכה כללה חלקים גדולים מצפון ומרכז איטליה של ימינו. עד לתחילת המאה ה-11 שמשה פאביה כעיר בירתה של הממלכה.
דגל | |
ממלכת איטליה בתחילת המאה ה-11, כחלק מן האימפריה הרומית הקדושה | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה נבחרת |
ראש מדינה | מלך איטליה |
מלך איטליה |
ראשון: אוטו הראשון (השושלת האוטונית) אחרון: קרל החמישי (בית הבסבורג) |
שפה נפוצה | לטינית, גרמנית ואיטלקית |
עיר בירה | פאביה (עד המאה ה-11) |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירופה |
היסטוריה | |
הקמה | פלישת אוטו הראשון לאיטליה והכתרתו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה |
הכתרת אוטו הראשון | 2 בפברואר 962 |
פירוק | כיבוש איטליה בידי נפוליאון |
כיבוש איטליה | 26 במאי 1805 - כיבוש הממלכה |
ישות קודמת | פרנקיה התיכונה |
ישות יורשת |
ממלכת איטליה הנפוליאונית ממלכת איטליה הנפוליאונית הקיסרות הראשונה הקיסרות הצרפתית הראשונה ממלכת הבסבורג ממלכת הבסבורג ממלכת אטרוריה הרפובליקה של ג'נובה הרפובליקה של ג'נובה הרפובליקה של ונציה הרפובליקה של ונציה מדינת האפיפיור (עד 1808) מדינת האפיפיור |
דמוגרפיה | |
דת | נצרות קתולית |
בשנת 773 פלש קרל הגדול, מלך הפרנקים, לאיטליה דרך רכס האלפים כדי לכבוש את ממלכת לומברדיה, ששלטה על כל חצי-האי למעט מהרפובליקה של ונציה, דוכסות רומא והשטחים הביזנטיים בדרום. ביוני 774 נפלה הממלכה והפרנקים הפכו לשליטי צפון איטליה[1]. השושלת הקרולינגית המשיכה לשלוט בצפון עד הדחתו של קרל השלישי ("קרל השמן") מהתפקיד. הם כבשו את האזור בשנית ב-894, אך ב-896 נסוגו. מאז ועד 961 נשלטה איטליה בעיקר על ידי כאוס, שנגרם מתחרות על כס המלוכה במדינה.
בשנת 961 כבש אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את הממלכה, תפס את השלטון והכתיר את עצמו כמלכה החוקתי ב-25 בדצמבר. לאחר מכן הוא פלש לרומא, והקים בה את "האימפריה של הרומאים", אשר הייתה איחודם של כתרי איטליה וגרמניה, כחלק מן האימפריה הרומית הקדושה. הפוליטיקה האיטלקית במאות ה-12 עד ל-14 התבססה בעיקר על הסכסוכים בין הגואלפים לגיבלינים והרעיונות האימפריאליסטים והאנטי-אימפריאליסטים. הליגה הלומברדית, לדוגמה, ערערה על שלטונו של הקיסר ותמכה באפיפיור ובעצמאותן של ערי המדינה האיטלקיות.
המאה שבין הליכתו של היינריך הרביעי לטירת קנוסה בשנת 1077, עד לאמנת ונציה בשנת 1177, הסכם השלום בין הקיסר לאפיפיור, הביא להקמתן של ערי המדינה. סדרת מלחמות בלומברדיה הביא לתבוסתן ונפילתן של מספר מדינות. ארבעים השנים הבאות היו יחסית שלוות באיטליה, עד שבשנת 1494 פלשה צרפת לחצי האי, בתחילת המלחמות האיטלקיות.
בית הבסבורג שלט בכמה אזורים בצפון אך הגיע לסיומו בשנת 1792 עם המהפכה הצרפתית. בשנת 1805 נכבשה הרפבוליקה והפכה לממלכה חדשה, שהייתה למעשה מדינת חסות של נפוליאון בונפרטה.