ממשלת פוטין הראשונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממשלת פוטין הראשונה היא ממשלת רוסיה האחרונה בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין, שהתפטר ב-31 בדצמבר 1999[1]. ולדימיר פוטין, ראש שירות הביטחון הפדרלי מונה לראשות ממשלת רוסיה ב-9 באוגוסט 1999 לאחר שמועמדותו הוגשה על ידי נשיא רוסיה בוריס ילצין לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. הממשלה התפטרה ב-7 במאי 2000 לאחר שראש ממשלתה נבחר רשמית לנשיא והוא מינה את מיכאיל קסיאנוב למחליפו[2][3].
ולדימיר פוטין, 31 בדצמבר 1999 | |
מידע כללי | |
---|---|
16 באוגוסט 1999 – 7 במאי 2000 (38 שבועות) | |
תחום שיפוט | רוסיה |
ראש ממשלה |
ולדימיר פוטין מיכאיל קסיאנוב |
סגן ראשון לראש הממשלה |
מיכאיל קסיאנוב ניקולאי אקסיוננקו ויקטור כריסטנקו |
מפלגה שולטת | רוסיה ביתנו |
סיעות הקבינט |
אחדות הבחירה הדמוקרטית |
מספר שרים | 16 |
הקבינט הקודם | ממשלת סטפאשין |
הקבינט הבא | ממשלת קסיאנוב |
הרכב הממשלה אושר על ידי ילצין ב-16 באוגוסט 1999. בעת כהונת הממשלה הוועדה הממלכתית לתקשורת הפכה למשרד ממשלתי לענייני תקשורת ומידע.
לאחר שבין מרץ 1998 לאוגוסט 1999 החליף הנשיא בוריס ילצין ארבעה ראשי ממשלה, ב-9 באוגוסט 1999 הוא מינה את פוטין לאחד משלושת סגני ראש ממשלת רוסיה ובאותו היום פיטר את ראש הממשלה, סרגיי סטפשין ומינה את פוטין במקומו. הדומה אישרה את מינויו של פוטין ברוב של 233 קולות בעד כנגד 84 מתנגדים ו-17 נמנעים.
עם מינויו ציפו מעטים שפוטין, שהיה כמעט פקיד אלמוני ולא היה מוכר בציבור הרחב או בעולם, יצליח במקום בו נכשלו קודמיו ובחודשי כהונתו הראשונים כראש הממשלה הצליח פוטין ליצור רושם של אדם הדואג לחוק ולסדר במדינה שהפכה לחסרת חוק, כששעת המבחן שלו הגיעה מספר ימים לאחר מינויו כשמחבלים צ'צ'נים פלשו לדאגסטן במטרה להקים גם בה משטר אסלאמי ולהביא לפירודה מהפדרציה הרוסית, כשם שנפרדה צ'צ'ניה. פוטין הורה על הדיפת המורדים מדאגסטן בכוח רב ובכך נתן האות לפתיחת מלחמת צ'צ'ניה השנייה במטרה להחזיר את צ'צ'ניה לפדרציה הרוסית וחיסול המשטר האסלאמי הבדלני שהשתלט עליה. הן ברוסיה והן בעולם, עוצבה תדמיתו של פוטין כאיש חזק בתגובה זו למתקפה הצ'צ'נית כשממשלת פוטין הייתה לממשלה הרוסית היציבה הראשונה בתקופת ילצין, לראשונה מאז ממשלת צ'רנומירדין שכיהנה בשנים 1993–1996.
החל מינואר ועד מאי 2000 פוטין כיהן במקביל הן כראש ממשלת רוסיה והן כממלא מקום הנשיא עד לתום הבחירות, שבסיכומן זכה בבחירות ומינה את סגנו מיכאיל קסיאנוב לראש ממשלת רוסיה.