מנציוס
פילוסוף סיני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנציוס (Mencius; 371 – 289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi; 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".
לידה |
372 לפנה״ס דזואו, שושלת ג'ואו |
---|---|
פטירה | 289 לפנה״ס (בגיל 83 בערך) |
שם לידה | 孟轲 |
השקפה דתית | קונפוציאניזם |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק | פילוסוף, סופר |
מדינה | דזואו |
הקריירה של מנציוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, אשר בו ראה מנציוס את החכם המושלם. כמו קונפוציוס, מנציוס נולד במדינת דְזוֹאוּ[1], שלושים קילומטרים בלבד ממקום לידתו של קונפוציוס, עבד כמורה פרטי, וחי בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית.
לפי האגדה למד מנציוס אצל נכדו של קונפוציוס, דְזְה-סְה, אם כי מבחינת התיארוכים, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של דְזְה-סְה.
מנציוס נדד ברחבי סין במשך ארבעים שנה (כנראה, החל משנת 384 לפנה"ס), תוך שהוא מנהל דיונים עם מלכים ושועים, והוא אף שירת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס.
לא ידוע הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהיה בן נאמן, ואף הפסיק את עבודתו למשך שלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג בקרב הקונפוציאנים.