מרטין ברושאט
היסטוריון גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרטין ברושאט (בגרמנית: Martin Broszat; 14 באוגוסט 1926 - 14 באוקטובר 1989) היה היסטוריון גרמני שהתמחה בהיסטוריה חברתית גרמנית מודרנית. כמנהל המכון להיסטוריה בת זמננו במינכן משנת 1972 ועד מותו הוא נודע כאחד החוקרים הבולטים בעולם בנושא גרמניה הנאצית.[1]
לידה |
14 באוגוסט 1926 לייפציג, רפובליקת ויימאר |
---|---|
פטירה |
14 באוקטובר 1989 (בגיל 63) מינכן, גרמניה המערבית |
ענף מדעי | היסטוריה, היסטוריה חברתית |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | Theodor Schieder |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
בן או בת זוג | Elke Fröhlich |
ברושאט הצטרף למכון להיסטוריה בשנת 1955 לאחר שקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קלן. במסגרת עבודתו במכון היה עד מומחה לתביעה במשפטי אושוויץ בפרנקפורט (1963–1965).[2] עדותו עזרה להפריך את טענת האותנטיות של יומני היטלר המזויפים בשנת 1983.[3] הוא היה פרופסור של כבוד באוניברסיטת קונסטנץ.[4]
לדברי איאן קרשו, ברושאט תרם תרומות חשובות בארבעה תחומים. מסוף שנות החמישים עבד על ההיסטוריה של מזרח אירופה, במיוחד של פולין, ועל מחנות ריכוז נאציים. מחקרו זה הביא לתחילת מחקרו בנושא מבנה המדינה הגרמנית הנאצית, מחקר שהתבטא בספרו "מדינת היטלר" (Der Staat Hitlers, 1969). מחקר זה פורסם באנגלית בשם The Hitler State (1981). בשנות ה-70 התעניין בהיסטוריה חברתית, או "היסטוריה מלמטה" (Alltagsgeschichte) ובחן את חיי היומיום תחת הנאצים. הוא פיתח את המושג "Resistenz" (חסינות, או התנגדות סבילה, בהקשר החיים תחת המשטר הנאצי) והיה עורך שותף של מחקר בן שישה כרכים על בוואריה תחת הנאציזם, (Bayern in der NS-Zeit, 1977– 1983).[5] בשנת 1985 החל דיון על "ההיסטוריזציה" של גרמניה הנאצית, וטען כי יש ללמוד אותה כמו כל תקופה אחרת בהיסטוריה, ללא הטפת מוסר ועם הכרה במורכבותה.[6][7]