מרי אנינג
אספנית וסוחרת במאובנים ופלאונטולוגית אנגלייה, אשר נודעה ברחבי עולם בשל ממצאיה, המאובנים מתקופת היורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרי אנינג (באנגלית: Mary Anning; 21 במאי 1799 - 9 במרץ 1847) הייתה אספנית וסוחרת במאובנים ופלאונטולוגית אנגלייה, אשר נודעה ברחבי עולם בשל ממצאיה, המאובנים מתקופת היורה, אותם אספה בצוקים במערב דורסט שבדרום-מערב אנגליה. אלו תרמו לשינוי המהותי שחל, במהלך חייה, בחשיבה המדעית אודות החיים הקדומים ותולדות כדור הארץ.
מרי אנינג עם כלבה, טריי. | |
לידה |
21 במאי 1799 ממלכת בריטניה הגדולה ליים רג'יס (אנ'), בריטניה |
---|---|
פטירה |
9 במרץ 1847 (בגיל 47) הממלכה המאוחדת ליים רג'יס (אנ'), בריטניה |
ענף מדעי | פלאונטולוגיה |
תרומות עיקריות | |
גילוי איכתיוזאור ופלסיוזאור |
אביה היה נגר. השכלתה הרשמית הייתה בית הספר הכנסייתי אותו פקדה בימי ראשון. בשקידתה הצליחה להתחקות אחר מאובני הדינוזאורים ותרמה רבות לידיעה על זוחלים קדומים אלה. בשנת 1811, בגיל 12, גילתה מאובן מבעל חיים שנראה כקרוקודיל ענק. היא גילתה מאובן זה כאשר טיילה עם כלבה ביער, כשלפתע החל זה לחפור באדמה ולנבוח. אנינג מצאה עצמות ראש של חיה שלא הכירה עד כה – ומאוחר יותר זוהתה כאיכתיוזאור. היא זיהתה כי אין מדובר בשלד של קרוקדיל וכינתה את החיה החדש 'איכתיוזאור' ('דג לטאה' בלטינית). עשר שנים לאחר מכן גילתה את הפלסיוזאור.
אנינג נודעה היטב בחוגי הגאולוגים בבריטניה, באירופה ובאמריקה, שנועצו בה בסוגיות של אנטומיה ואיסוף מאובנים. מאמר מדעי יחיד שלה שהתפרסם בחייה הופיע בכתב העת Journal of Natural History, בעקבות מכתב שבו ביקרה אחדות מהקביעות בכתב העת.
ממצאיה של אנינג היוו את הבסיס לייצוג החזותי הראשון של עולם החי בתקופת היורה, שנעשה על ידי עמיתה הגאולוג הנרי דה לה בש ב-1830, וזכה לשם "דוריה אנטיקוויור" וסייע להפצת הידע הגאולוגי בספרות המדעית והפופולרית.
בשנת 2010 כללה החברה המלכותית את אנינג ברשימת עשר הנשים הבריטיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע.[1]