משטרת העזר הליטאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משטרת העזר הליטאית (בגרמנית: Litauische Hilfspolizei; בליטאית: Tautinio Darbo Apsaugos Batalionas (TDA), מילולית: "גדודי ההגנה על העבודה הלאומית") הייתה כוח צבאי-למחצה (אנ') בתקופת הכיבוש הנאצי של ליטא שיועד להלכה לסייע לשלטון הגרמני בשמירה על מקומות בעלי חשיבות אסטרטגית ולמעשה היה כוח רצחני שיועד לרצח יהודים. בין יוני 1941 לאוקטובר אותה שנה עסקו גדודי משטרת העזר ברצח שיטתי של יהודי ליטא (בין השאר רצח יהודי וילנה בפונאר). לאחר חיסול כמעט כל יהדות ליטא[1], הועברו על ידי הגרמנים לשטחי הכיבוש במזרח אירופה וחלקם שימשו כשומרים במחנות הריכוז. בעת המלחמה הוקמו כשלושים גדודים, 25 בטליוני משטרת עזר ועוד חמישה גדודי בנייה ויחידות מקומיות למטרות מיוחדות, בשני גדודים ליטאיים שירתו גם חיילים מעמים אחרים. מספור הגדודים, הרכבם והיקפם לא היה קבוע והשתנה מדי פעם. רבים מחיילי משטרת העזר נהרגו בקרבות עם פרטיזנים סובייטיים והצבא האדום[2].