נדב ואביהוא
דמויות מקראיות, בני אהרון הכהן / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר. יחד עם אביהם ושאר אחיהם, הם היו כוהנים לאלוהים ושירתו בקודש, באוהל מועד, ואילולא מת נדב, בהיותו בכורו של אהרן הוא היה יורש את תפקידו של אביו ככהן גדול.
המקרא מספר שנדב ואביהוא הקריבו לפני ה' ”אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם”[1], וכעונש על כך יצאה אש מאת ה' ואכלה אותם, והם מתו. האירוע מוזכר גם בשלושה מקומות אחרים במקרא: ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק א' (פרשת אחרי מות), ספר במדבר, פרק ג', פסוק ד' (פרשת במדבר), ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק ס"א (פרשת פינחס). באזכור האירוע בפרשת אחרי מות אין מוזכרת אש זרה אלא סיבה אחרת (קרבתם לפני ה').