נחשתא בת אלנתן
דמות מקראית, בת אלנתן, אשתו של יהויקים מלך יהודה ואמו של יכניה מלך יהודה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נְחֻשְׁתָּא בת אלנתן היא דמות מקראית, מירושלים. הייתה אשתו של יהויקים, מלך יהודה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ואם בנו, המלך יהויכין. נְחֻשְׁתָּא הוגלתה עם בנה המלך על ידי נבוכדנצר בגלות החרש והמסגר. ע"פ שמואל אחיטוב הייתה גבירה רבת השפעה בירושלים[1].
עובדות מהירות מדינה, בן זוג ...
מדינה | ממלכת יהודה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
בן זוג | יהויקים | ||||||
שושלת בית דוד | |||||||
| |||||||
סגירה
נחשתא משמשת כאחת הדוגמאות במקרא למעמדה הבכיר של אם המלך המולך, בתרבותם של העמים השמיים-מערביים באותה תקופה.[2] ונשאה בתואר מלכותי רשמי בשם גבירה[3].