נפגע פעולת איבה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בישראל, נפגע פעולת איבה או חלל פעולת איבה הוא מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה של כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל. זאת, שלא במסגרת שירותו בגוף ביטחוני מזרועות הביטחון הישראליות, או ארגוני ההגנה לפני קום המדינה.
פעולות הטרור הערבי כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל החלו בשלהי המאה ה-19 ונמשכו ברצף ובגלים לפני הקמת המדינה (מאורעות תר"פ, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי הגדול ובראשיתה של מלחמת העצמאות) וגם לאחר הקמת מדינת ישראל, משך למעלה מ-100 שנים.
בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את הנצחת נפגעי פעולות האיבה, והוא מכונה מאז "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה"[1]. בשיקומם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם עוסק המוסד לביטוח לאומי, והוא עוסק גם בהנצחתם של חללי פעולות האיבה. הטקס הממלכתי הרשמי להנצחת נפגעי פעולות האיבה מתקיים ברחבת אנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל בירושלים.
ביום הזיכרון ה'תשע"ג (2013) עמד מניין חללי פעולות האיבה על כ-4,000 חללים (2,493 חללים משנת 1950 ואילך וכ-1,500 חללים משנת 1850 ועד תום מלחמת העצמאות) (לפי המוסד לביטוח לאומי).[2]
ביום הזיכרון ה'תשפ"א (2021) עמד מניין חללי פעולות האיבה מיום הקמת המדינה על 3,158 חללים.[3] באתר ההנצחה באינטרנט "לעד" מובא סיפור חייהם ומותם של יותר מ-4,000 אזרחים שנספו בפעולות איבה מאז שנת 1851.