נקסום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נקסום (בלטינית: Nexum) היה מונח בחוק הרומי בתקופת הרפובליקה המוקדמת שציין את שעבוד הגוף.[1] נקסום נבדל מעבדות בכך שהאזרח הרומי שמר על זכויותיו.[2] הנקסום כלל טקס של שבועה בעלת תבנית קבועה, בנוכחות עדים, מאזניים ונחושת (בלטינית: Per aes et libram).[3][4] מבחינה זו, הוא דמה למנקיפיום (Mancipium Mariae) או כמו שנקרא מאוחר יותר - מנקיפטיו (Mancipatio), טקס העברת מקרקעין, עבדים ובהמות עבודה.[2] משועבד גוף, נקרא נקסוס (לטינית: Nexus) וברבים, נקסי (בלטינית: Nexi).[5] ייתכן כי הנקסום נחתם במעמד ההלוואה, במטרה להבטיח תשלום חוב עתידי וייתכן כי הלווה שיעבד עצמו כאשר לא היה באפשרותו לפרוע את החוב.[1] הנקסום בוטל רשמית בסוף המאה ה-4 לפנה"ס.[6]