סבויה-מרקטי SM.79 (באיטלקית: Savoia-Marchetti SM.79 Sparviero, ספָארוִיאָרוֹ פירושו: "נץ") היה מפציץ בינוני תלת-מנועי איטלקי בעל מבנה עץ ומתכת מתוצרת חברת סבויה-מרקטי. מטוס חד-כנפי זה, אשר תוכנן במקור כמטוס נוסעים מהיר, שבר בשנים 1935–1939 עשרים ושישה שיאי תעופה שהעניקו לו לזמן מה את התואר "המפציץ הבינוני המהיר בעולם". המטוס פעל לראשונה כמפציץ במהלך מלחמת האזרחים בספרד והמשיך לשרת בכל זירות הלחימה בהן השתתפה איטליה במלחמת העולם השנייה. בנוסף, התפרסם ה-SM.79 כמפציץ טורפדו מוצלח בזירת הים התיכון.
עובדות מהירות מאפיינים כלליים, סוג ...
סבויה מרקטי SM.79
Savoia-Marchetti SM.79 Sparviero |
מאפיינים כלליים |
---|
סוג |
מפציץ בינוני/מפציץ טורפדו |
---|
ארץ ייצור |
ממלכת איטליה ממלכת איטליה |
---|
יצרן |
סבויה-מרקטי |
---|
טיסת בכורה |
28 בספטמבר 1934 |
---|
תקופת שירות |
1936–1959[1] (כ־23 שנים) |
---|
צוות |
6 (טייס, טייס-משנה, מהנדס טיסה/מקלען, מפעיל רדיו, מטילן, מקלען אחורי) |
---|
יחידות שיוצרו |
1,330[2] |
---|
משתמש ראשי |
ממלכת איטליה ממלכת איטליה |
---|
משתמשים משניים |
הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית
ממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה ממלכת רומניה |
---|
דגמים |
ראו בפרק גרסאות |
---|
ממדים
אורך |
16.2 מטר הערה: כל הנתונים בתיבה זו מתייחסים לדגם SM.79 סימן III |
---|
גובה |
4.1 מטר |
---|
מוטת כנפיים |
20.2 מטר |
---|
שטח כנפיים |
61.7 מ"ר |
---|
משקל ריק |
7,700 ק"ג |
---|
משקל המראה מרבי |
10,050 ק"ג |
---|
| |
ביצועים
מהירות שיוט |
373 קמ"ש (מרבית) בגובה 5,000 מטר 259 קמ"ש (אופטימלית - יעילה) הערה: כל הנתונים בתיבה זו מתייחסים לדגם SM.79 סימן III |
---|
מהירות מרבית |
460 קמ"ש בגובה 3,790 מטר |
---|
קצב נסיקה |
5.3 מטר/שנייה |
---|
טווח טיסה מרבי |
2,600 ק"מ |
---|
סייג רום |
7,500 מטר |
---|
עומס כנף |
165 ק"ג/מ"ר |
---|
דחף |
0.173 קילוואט/ק"ג |
---|
| |
חימוש
תותחים |
1 × MG151 בקוטר 20 מ"מ לירי קדימה
- מקלע ברדה-SAFAT בקוטר 12.7 מ"מ על גב המטוס
- שני מקלעי 7.7 מ"מ בעמדות ירכתיים (אופציונלי)
- מקלעי 7.7 מ"מ אחד מתחת לבטן המטוס יורה לאחור
|
---|
פצצות |
1,200 ק"ג בתא הפנימי או זוג טורפדו בקוטר 450 מ"מ על מתלים חיצוניים |
---|
| |
|
סגירה
ה-SM.79 היה קל לזיהוי בשל צורתה הייחודית של עמדת המקלעים שעל גב המטוס המזכירה מרחוק גבנון, וכונה בידי אנשי צוותו "הגיבן הארור"[3]. 1,200 המטוסים ששירתו בחיל האוויר המלכותי האיטלקי הפכו את ה-SM.79 למפציץ תוצרת איטליה הנפוץ ביותר במלחמה, והוא נותר בשירות עד 1952.