סימן גורלין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברפואה, סימן גורלין הוא היכולת לגעת בקצה האף עם הלשון. בין שמונה לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית יכולים לבצע מעשה זה, והוא נפוץ הרבה יותר אצל אנשים שסובלים מפגיעה תורשתית ברקמות החיבור, תסמונת אהלרס-דנלוס (הוא קיים בקרב כמחצית מבעלי התסמונת).[1][2] הסימן יכול להעיד גם על תסמונת מרפן.[3]
אף ששמו של הסימן כולל את השם "גורלין", אין לו קשר לתסמונת גורלין (אנ'); שני המונחים קרויים על שמו של רוברט ג' גורלין (אנ').