ספלאותם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספלאותמים (מיוונית עתיקה "ספליון" – מערה, "תמה" – משקע), בעברית משקעי מערה,[1] הם משקעי מינרלים שניוניים הנוצרים במערות. הספלאותמים נוצרים בדרך כלל במערות המסה[hebrew 1] באבן גיר או בדולומיט. המונח ספלאותם נטבע על ידי ג'ורג' מור (George W. Moore) ב-1952,[2] כהלחם בסיסים של המילים מערה ומשקע ביוונית עתיקה. ההגדרה של "ספלאותם" במרבית הפרסומים, מחריגה ספציפית משקעי מינרלים שניוניים במכרות, מנהרות ומבנים מעשי ידי אדם. קרול היל (Carol Hill) ופאולו פורטי (Paolo Forti), מחברי הספר "מינרלי מערות בעולם" (Cave Minerals of the World), הגדירו בצורה מדויקת יותר "מינרלים שניוניים" היוצרים ספלאותמים במערות כ:
מינרל שניוני הוא מינרל הנגזר בתגובה כימית פיזיקלית ממינרל ראשוני המצוי בסלע האם או בסלע משארי ומושקע כתוצאה מתנאים ייחודיים במערה; כלומר סביבת המערה השפיעה על שקיעת המינרל.