עבדות בקנדה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העבדות והסחר בבני אדם בקנדה התקיימו בתקופות בשונות בקנדה, החל מהעמים והקבוצות האתניות הראשונות שהתיישבו במדינה, ודרך תקופת האימפריה הצרפתית והבריטית ששלטו בקנדה לאורך השנים.
מבחינת גודל התופעה, נדמה כי מספרם של העבדים באוכלוסייה היה קטן מאוד ביחס למספרם בארה”ב ובשאר הקולוניות ברחבי יבשת אמריקה. כך לדוגמה, בחלקים הקנדים בשליטת האימפריה הצרפתית (מונטריאול, קוויבק, טרואה-ריבייר) מספרם של העבדים הסתכם בכמה מאות בלבד בשנת 1767.[1]
בשנת 1833 קיבלה האימפריה הבריטית החלטה על ביטול העבדות וסחר בבני אדם בתחומי האימפריה, וכך גם בקנדה החלה חקיקה למניעת עבדות והקלות לעבדים. ראשי ערים ואזורים הצהירו על תמיכתם בביטול העבדות. במהלך המאה ה-19 אפשרה קנדה ליותר מ-75,000 עבדים אמריקאים לברוח לתחומה ולהתחיל חיים חדשים כאנשים חופשיים. קנדה הייתה מקלט לעבדים שנמלטו מרדיפות בארצות הברית, ורבים מהעבדים בתחומה תיארו אותה בעדויותיהם כ"גן עדן לעבדים".[2]