עוצמת הארה
הספק הקרינה של גרם שמים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באסטרונומיה, עוצמת הארה של גרם שמים היא כמות האנרגיה הנפלטת ממנו כקרינה אלקטרומגנטית לכל הכיוונים ליחידת זמן. נהוג לציין האם עוצמת ההארה היא כוללת (בולומטרית), כלומר מתייחסת לכלל אורכי הגל של הקרינה הנפלטת מהגוף, או שהיא רק בתחום מסוים של הקרינה האלקטרומגנטית (למשל באור נראה).
היחידות של עוצמת ההארה הן של אנרגיה ליחידת זמן, כלומר של הספק, ולפעמים הן ניתנות במערכת היחידות הבינלאומית ביחידות של ואט, אך בדרך כלל נהוג לציין את עוצמת ההארה ביחידות של עוצמת ההארה של השמש - , כאשר עוצמת ההארה הכוללת של השמש היא כ- ואט,[1] ועוצמת ההארה הנראית של השמש היא כ-42.3% מעוצמת ההארה הכוללת של השמש, או כ-1.62×1026 ואט.[2]
עוצמת ההארה אינה מבטאת בהכרח את כל תפוקת האנרגיה של גרם שמים, שכן כוכבים, למשל, פולטים חלק מהאנרגיה שלהם גם בצורה של רוח שמש, המורכבת מחלקיקים שונים (בעיקר פרוטונים, חלקיקי אלפא ואלקטרונים שנפלטים מהעטרה של הכוכב, וכן ניוטרינים הנפלטים מליבת הכוכב).