בג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואחרים נ' הכנסת ואחרים הוא פסק דין בו קבע בג"ץ כי החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון (חוק ההסדרה) בטל. החוק נחקק בעקבות ההחלטה בבג"ץ 9949/08 שלא לאשר דחיות נוספות למועד בו יש לפנות את עמונה - התנחלות אשר נבנתה על קרקעות פרטיות של פלסטינים. נגד חוקתיות החוק עתרו 39 רשויות מקומיות פלסטיניות מיהודה ושומרון, תושבים פלסטינים שהם בעלי קרקעות בגדה ו-16 ארגוני זכויות אדם.[1]
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק |
תאריך החלטה | 9 ביוני 2020 |
החלטה | |
החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון בטל | |
חברי המותב | |
חברי המותב | אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, נעם סולברג |
דעות בפסק הדין | |
דעת רוב | דעת הרוב (8 שופטים): החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון בטל |
דעות נוספות | דעת המיעוט של השופט סולברג: אין לבטל את החוק, די במחיקה חלקית בהגדרתם של שני מונחים בסעיף 2 לחוק – 'התיישבות' ו'מדינה'. |
היועץ המשפטי לממשלה סבר שהחוק איננו חוקתי וסירב להגן עליו. לפיכך הוא התיר לממשלה להיות מיוצגת על ידי עורך דין פרטי.
ברוב של שמונה שופטים כנגד שופט אחד קבע בג"ץ שהחוק בטל. בג"ץ ביסס את החלטתו על כך שפעולת החקיקה של הכנסת כפופה לחוקי היסוד, וכן שמכוח אמנת ז'נבה הרביעית התושבים הפלסטינים הם בחזקת 'תושבים מוגנים' שלהם זכות לקניין – זכות שחוק ההסדרה פוגע בה בצורה בלתי מוצדקת.
בג"ץ לא הכריע בשאלת סמכותה של הכנסת לחוקק חוק אשר חל בתחולה ישירה על יהודה ושומרון וכן בשאלת תחולתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על האוכלוסייה הפלסטינית.
השופט נועם סולברג, בדעת מיעוט, התנגד לבטלות החוק, אבל הציע צמצום תחולת החוק על ידי שינוי בהגדרות החוק למונחים 'התיישבות' ו'מדינה'.