עמידות לאנטיביוטיקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עמידוּת לאנטיביוטיקה היא היכולת של חיידקים לעמוד בפני השפעת אנטיביוטיקה. קיימות מספר קבוצות אנטיביוטיקה, השונות זו מזו בדרך פעולתן על חיידקים. חיידקים שפיתחו עמידות למספר קבוצות אנטיביוטיקה נקראים בעגה חיידקי על (Super Bug). מכיוון שהשימוש באנטיביוטיקה הוא כיום הכלי העיקרי למאבק במחלות ממקור חיידקי, קיימת סכנה של התפתחות חיידקים עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה שלא ניתן יהיה לטפל בהם. דוגמה לכך היא התפרצות של חיידק Klebsiella pneumoniae עמיד לקרבפנם[1] שהתרחשה בבתי חולים בישראל בשנת 2006. ההתפרצות המדווחת הקודמת של חיידקי Klebsiella עמידים לקרבפנם התרחשה בארצות הברית בשנת 2001. קרבפנם היא אנטיביוטיקה לטווח רחב, הנוחלת הצלחה כמעט נגד כל סוגי החיידקים, לרבות אלו המפתחים עמידות בפני תרופות אנטיביוטיות אחרות. מסיבה זו משתמשים בקרבפנם רק במקרים שטיפולים אנטיביוטיים אחרים נכשלו; אך התפרצויות אלה הראו כי עם הזמן מפתחים החיידקים עמידות גם אליה.
עמידות מולדת (אינטרינסית) לאנטיביוטיקה בחיידקים מתפתחת באמצעות עקרון הברירה הטבעית. כלומר, חשיפה חוזרת ונשנית של אוכלוסיית חיידקים לאנטיביוטיקה מסוימת (או למספר סוגי אנטיביוטיקה) גורמת למות החיידקים הרגישים לה, אך במקביל מתפתחים חיידקים עמידים על ידי מוטציות אקראיות. עם הזמן מתקבלת אוכלוסייה של חיידקים עמידים. יתר על כן, עמידות לאנטיביוטיקה יכולה לעבור בין חיידקים שונים גם בתהליך של העברה גנטית אופקית, שבה קולטים חיידקים גנים מהסביבה או מחיידקים אחרים. עמידויות לאנטיביוטיקות רבות מועברות בקוניוגציה של פלסמידי R (פלסמידי עמידות) בין חיידקים. פלסמידי R הם פלסמידים הנושאים גנים המקנים עמידויות לאנטיביוטיקות שונות.