פולחן האישיות של אדולף היטלר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פולחן האישיות של אדולף היטלר היה מאפיין בולט בפוליטיקה, התרבות והחינוך בגרמניה הנאצית, פולחן אישיות זה החל כבר בימיה הראשונים של המפלגה הנאצית, אך בממדים קטנים מהפולחן שהתפתח בהמשך חייו של היטלר.[1] פולחן האישיות התבסס על עקרון הפיהרר, לפיו המנהיג (הפיהרר) תמיד צודק. עיקרון (אנ') זה הוצג על ידי תעמולה נאצית בלתי פוסקת, וחוזק על ידי "ההצלחה" שגרם היטלר לכאורה בתיקון הבעיות של כלכלת גרמניה, וניצחונותיו ללא שפיכת דמים במדיניות החוץ טרם מלחמת העולם השנייה. התעמולה הנאצית ופולחן האישיות גם תודלקו במלחמה עצמה, לאחר הניצחונות הנאצים בפלישה לפולין ובמערכה על צרפת.
המיתוס של היטלר כגאון שאינו יכול לטעות, ובעל תוכניות הירואיות וכמעט על-אנושיות, שימש ככלי לאיחוד העם הגרמני מאחורי אישיותו, דעותיו ומטרותיו של היטלר והיה האבן המרכזית בפולחן האישיות שלו.