פורטה-פיאנו
כלי נגינה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסנתר פטישים או פורטה־פיאנו (גם פיאנו־פורטה; בעברית מכונה לעיתים מכושית[1]) הוא כלי נגינה שהמציא ברתולומאו כריסטופורי, בסביבות שנת 1700 בפירנצה. הממציא קרא לו "צ'מבלו גדול עם חזק וחלש", שם שציין והגדיר את ההבדל שבין הכלי החדש לבין הצ'מבלו "הישן". בפסנתר ניתן לשלוט על חוזק הצליל הבודד בלחיצת האצבע (בצ'מבלו הדבר בלתי אפשרי. השליטה בצ'מבלו היא קביעת "חזק או חלש" לגבי המקלדת בשלמותה).
לאחר כשלושים שנה, כשהודפסו היצירות הראשונות שנכתבו במיוחד לכלי זה (Sonate da cimbalo di piano e forte detto volgarmente di martelletti, ג'וסטיני, פירנצה, 1732). כך ה"האמר קלאוויר" (מקלדת עם פטישים), כפי שידועה יצירתו של בטהובן, היא ציון לכלי (שטרם נקרא פסנתר) בניגוד לצ'מבלו.
מאז חלו שינויים רבים בפסנתר, חומרים חדשים ועיצובים חדשים, אך עדיין לכל פסנתר יש פטישים, ולכן המונח "פסנתר פטישים" עבור פסנתר מהמאה ה-18 הוא שגוי.