פיליפ מיינלנדר
פילוסוף גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיליפ מיינלנדר (בגרמנית: Philipp Mainländer; 5 באוקטובר 1841 – 1 באפריל 1876) היה פילוסוף, סופר ומשורר גרמני. מחלוצי זרם הפסימיזם, הושפע רבות מעבודותיהם של ארתור שופנהאואר ועמנואל קאנט והתפרסם בעיקר בזכות המגנום אופוס שלו פילוסופיית הגאולה[1], בו טען כי החיים הם חסרי ערך ונועדו להסתיים, אמירה שבגינה זכה לתואר הפסימיסט הקיצוני ביותר שידע עולם הפילוסופיה אי פעם[2][3]. התאבד בגיל שלושים וארבע לאחר שעלה על ערימת כרכים של מהדורת ספרו החדש בביתו ותלה את עצמו[4]. נחשב לאחד מהוגי "הפסימיות הפוסט-שופנהאוארית" לצד אדוארד פון הרטמן ויוליוס באהנסן, ולאחת הדמויות הבולטות ב"מחלוקת הפסימיזם".
עובדות מהירות לידה, התאבד ...
מיינלנדר בסביבות 1867 | |
לידה |
5 באוקטובר 1841 אופנבך על המיין, הדוכסות הגדולה של הסן |
---|---|
התאבד |
1 באפריל 1876 (בגיל 34) אופנבך על המיין, הדוכסות הגדולה של הסן |
שם לידה | Philipp Batz |
מקום לימודים | קרויצשולה |
זרם | אידיאליזם גרמני, פילוסופיה קונטיננטלית, פסימיזם |
תחומי עניין | אסתטיקה, אתאיזם, מטאפיזיקה, פילוסופיה של המוסר, תאודיציה, תורת ההכרה |
עיסוק | משורר, סופר, פילוסוף |
הושפע מ | ארתור שופנהאואר, לודוויג פוירבך, מקס שטירנר, עמנואל קאנט |
השפיע על | אלפרד קובין, אמיל צ'וראן, פרידריך ניטשה |
מדינה | גרמניה |
יצירות ידועות | פילוסופיית הגאולה |
סגירה