פלוטארקו אליאס קאייס
נשיא מקסיקו (1924–1928) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פְּלוּטַארְקוֹ אֵלִיאָס קָאַיְיס (בספרדית: Plutarco Elías Calles, נהגה: [pluˈtarko eˈli.as ˈkaʎes]; 25 בספטמבר 1877 – 19 באוקטובר 1945) היה פוליטיקאי מקסיקני, שר הפנים בממשלתו של אלווארו אוברגון, ויורשו בנשיאות מקסיקו. קודם לנשיאותו ולקריירה הפוליטית שלו היה מייג'ור גנרל במחנה החוקתי במהלך המהפכה המקסיקנית.
פלוטארקו אליאס קאייס, 31 באוקטובר 1924 | |||||
לידה |
25 בספטמבר 1877 גואיימס, מקסיקו | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 באוקטובר 1945 (בגיל 68) מקסיקו סיטי, מקסיקו | ||||
מדינה | מקסיקו מקסיקו | ||||
מפלגה |
מפלגת הלייבור (עד 1929) המפלגה המוסדית המהפכנית | ||||
בן או בת זוג | נטליה צ'אקון | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
מערכת הבחירות שנערכה במקסיקו בשנת 1924, החלה במתיחות. הממשלה היוצאת, ממשלת אוברגון, הייתה סמן היציבות הראשון לאחר שנים של אי-יציבות מאז המהפכה המקסיקנית. עם ייצוב השלטון ולפי החוקה (אנ') שלא אפשרה לו להמשיך לקדנציה נוספת, הודיע הנשיא אלווארו אוברגון כי הוא רואה את קאייס כיורשו. בתגובה לכך פתח הנשיא הקודם, אדולפו דה לה ורטה, שכיהן כשר אוצר תחת אוברגון ראה עצמו כמועמד לנשיאות, במרד נגדו במדינות וראקרוס וחליסקו, אשר דוכא. קמפיין הבחירות של קאייס פנה אל העם ובכך היה הקמפיין הפופוליסטי הראשון בהיסטוריה של מקסיקו. הוא הבטיח צדק ושוויון, הגנה על זכויות עובדים, רפורמה אגררית וממשל דמוקרטי. ב-30 בנובמבר 1924 הושבע קאייס כנשיא[1].
קאייס ניסה לממש את הבטחותיו (1924–1926) אך הרפורמות מרחיקות הלכת שביקש להנהיג הביאו לחשש של הכנסייה מפני מהפכה רחבה יותר גם בתחום החינוך וחדירת תפיסת עולם חילונית לכלל שכבות הציבור. חשש זה הוביל למלחמת הכריסטרוס (אנ'), שבה הופעלו דיכוי ואלימות אנטי-קתוליים (1926–1928), וגבה מחיר דמים כבד. דיכוי ההתקוממות הקתולית, הותיר את השלטון המהפכני על כנו, ואיפשר את השלמת תשתיות הרפורמות הכלכליות וכינון שירותי בריאות רווחה וחינוך במדינה. ב-1928, לאחר תיקון שבוצע בחוקה, התאפשר שובו של אוברגון לנשיאות המדינה, אך לאחר הירצחו מיד לאחר הבחירות, הוכרז קאייס כמעין מפקד עליון של המהפכה, ושלושת הנשיאים שבאו אחריו היו כפופים לו באופנים מסוימים. תקופה זו כונתה "מקסימאטו" (אנ').
בתקופה זו כונן קאייס את המפלגה המהפכנית הלאומית (PNR) שהפכה בהמשך למפלגת המהפכה של מקסיקו (PRM) ושוב למפלגה המוסדית המהפכנית (PRI), שהחזיקה בשלטון במקסיקו ברציפות מ-1929 עד שנת 2000. ב-10 באפריל 1936, תקופת שלטונו של לאסרו קארדנאס, הושם סוף לשליטה של קאייס על מקסיקו. קאייס וכמה ממקורביו נאסרו והוגלו במטוס מיוחד ממקסיקו[2]. קאייס שב למקסיקו בבעת כהונת הנשיא מנואל אבילה קמאצ'ו שהנהיג מדיניות פייסנית. עמדותיו הפוליטיות בשנים הבאות התמתנו, והוא בילה את שנותיו האחרונות במקסיקו סיטי, בה נפטר באוקטובר 1945, בגיל 68.