פלסטינים בירדן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פלסטינים בירדן הם בעיקר פליטים פלסטינים המתגוררים בירדן, ולצידם אזרחים ירדנים ממוצא פלסטיני שאינם פליטים.
מרבית הפלסטינים הגיעו לירדן כפליטים בין השנים 1947 ל-1967 וקיבלו אזרחות ירדנית. ירדן היא המדינה הערבית היחידה שבה פליטים פלסטינים מקבלים זכויות אזרח מלאות. רובם המכריע של הפלסטינים (82%) מתגורר בצפון המדינה ובמרכזה, במיוחד בנפת עמאן, נפת זרקא ונפת אירביד.
כ-2.2 מיליון פלסטינים בירדן רשומים כפליטים באונר"א[1], מספר זה מופיע גם בדיווחי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה.[2]
כ-400,000 מהפליטים הפלסטינים בירדן חיים ב-10 מחנות פליטים.[3] המחנות הגדולים בירדן הם מחנה אל-בקעה (אנ') (כ-104,000 תושבים) ומחנה עמאן החדש (מחנה אל-ויחדאת) (אנ') (כ-57,000 תושבים). מחנה זה נודע בקבוצת הכדורגל שלו, "אל-ויחדאת", הזוכה לאהדת הפלסטינים בירדן.
אישים ירדנים בולטים רבים הם ממוצא פלסטיני, בהם אנוואר נוסייבה, אחמד טוקאן, סמיר א-ריפאעי, קאסם א-רימאווי, עאליה, מלכת ירדן, וראניה, מלכת ירדן.
לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נמלטו פליטים רבים מסוריה לירדן (אנ'). רק חלק מזערי מ-1.4 מיליון הפליטים הסורים בירדן הם פליטים פלסטיניים. סוכנות אונר"א העריכה ב-2014 את מספרם של אלו בכ-20,000.[4]