פסק דין פירסון נגד פוסט
פסק דין של בית המשפט העליון של ניו יורק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסק דין פירסון נגד פוסט (באנגלית: Pierson v. Post) הוא פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון של ניו יורק בשנת 1805,[hebrew 2] ובו הכריע בית המשפט בשאלה למי יש זכות קניין על הפרווה והגווייה של שועל שניצוד – לאדם שפתח ראשון במרדף אחריו או לאדם שבסיכומו של דבר הרג את השועל ואסף את שאריו. על אף שפסק הדין עסק בסכסוך שולי יחסית (סכום התביעה המקורית היה 25 דולר), השופטים עיינו בשאלה העקרונית, מתי דבר שנמצא ברשות הטבע הופך לחזקתו של אדם. לשם כך הם נעזרו במקורות שונים מההיסטוריה של המשפט, כגון הקורפוס יוריס קיוויליס, גרוטיוס, פופנדורף (אנ'), ברבראק (אנ') ולוק. בית המשפט העליון הפך את החלטת הערכאה הקודמת וקבע שהחזקה על השועל שייכת למי שתפס אותו ממש או פצע אותו אנושות – כלל שנודע כ"כלל התפיסה".
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט העליון של ניו יורק |
תאריך טענות | ספטמבר 1805 |
תאריך החלטה | ספטמבר 1805 |
מראה מקום | 3 Cai. R. 175; 1805 N.Y. Lexis 311 |
ערכאות קודמות | בית המשפט לשלום במחוז סאפוק[hebrew 1] |
החלטה | |
הפיכת ההחלטה של שופט השלום: שארי השועל שייכים למי שתפס אותו או פצע אותו אנושות ולא למי שפתח במרדף | |
חברי המותב | |
נשיא בית המשפט | ג'יימס קנט (אנ') |
חברי המותב | ג'יימס קנט, דניאל טומפקינס, הנרי ליווינגסטון |
דעות בפסק הדין | |
דעת רוב | ג'יימס קנט. הצטרף: דניאל טומפקינס |
דעות נוספות | מתנגד: הנרי ליווינגסטון |
בתחילת המאה ה-20 נכנס פסק הדין לספרי לימוד של דיני קניין בארצות הברית,[2] ומאז הוא היה למקרה מפורסם, שנלמד על ידי סטודנטים למשפטים בארצות הברית בכל שנה. על פסק הדין, שלעיתים מכונה "תיק השועל המפורסם", נכתב שהוא "קאנוני",[3] "אייקון של השכלה משפטית" שלימודו מהווה "טקס חניכה של השנה הראשונה בבתי ספר למשפטים",[4] ושהוא "אולי התיק המפורסם ביותר בתחום דיני הקניין".[5][6]