פרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית
פרס גראמי שניתן למלחין/נה או למלחינים עבור פסקול מקורי שיצרו לסרט קולנוע, לתוכנית טלוויזיה, לסדרת טלוויזיה, למשחק וידאו או למדיה חזותית אחרת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית (באנגלית: Grammy Award for Best Score Soundtrack for Visual Media) הוא פרס גראמי שניתן למלחין/נה או למלחינים עבור פסקול מקורי שיצרו לסרט קולנוע, לתוכנית טלוויזיה, לסדרת טלוויזיה, למשחק וידאו או למדיה חזותית אחרת.
לוגו פרס גראמי | |
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
הגוף המעניק | האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי ההקלטה |
תקופת הפרס | 1959–הווה (כ־65 שנים) |
האתר הרשמי | |
הפרס ניתן החל מטקס פרסי גראמי ה-2 ב-1959, בתחילה בשם "פרס גראמי לאלבום הפסקול הטוב ביותר – פסקול רקע מסרט או מהטלוויזיה" (Grammy Award for Best Sound Track Album – Background Score from a Motion Picture or Television). הזוכה הראשון היה דיוק אלינגטון, שהלחין את המוזיקה לסרט "אנטומיה של רצח" (1959). עד 2001 ניתן הפרס למלחין בלבד; מ-2001 ועד 2006 הוא ניתן גם למהנדסים ולמפיק; וב-2007 חזר להיות פרס שמוענק למלחין בלבד.[1] ג'ון ויליאמס, שזכה ב-11 פרסים והיה מועמד 32 פעמים, מחזיק בשיא המועמדויות והזכיות.