פרסית אמצעית
שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרסית אמצעית, הידועה גם כ"פהלוי" (שם המציין, ביתר דיוק, את מערכת הכתיבה)[1], היא שפה/אתנולקט איראנית תיכונה דרום־מערבית שהפכה לניב היוקרתי במהלך התקופה הסאסאנית (224–654 לספירה) ולכן הפכה להיות דבורה באזורים אחרים גם כן. פרסית אמצעית מסווגת כשפה איראנית מערבית. היא צאצאית של הפרסית העתיקה והאם הלשונית של הפרסית המודרנית.
מדינות | האימפריה הסאסאנית, איראן |
---|---|
אזורים | איראן |
דוברים | אין |
שפת אם | שפה מתה |
כתב | כתבי פהלוי (אנ') |
משפחה |
הודו־איראניתפרסית אמצעית |
לאום | שפה מתה |
קוד ISO 639-2 | pal |
קוד ISO 639-3 | pal |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
השם הילידי של פרסית אמצעית (וייתכן שגם של פרסית עתיקה) הוא Pārsīk – ״השפה של פַּארס״, כלומר של מחוז פארס. מילה זו היא בהתאמה המקור לשם הילידי של השפה הפרסית.
פרסית אמצעית נכתבה לרוב במערכת כתיבה פהלוית (אנ')[2], שהייתה גם מערכת הכתיבה המועדפת על שפות איראניות תיכוניות אחרות. צורות אחרות של פרסית אמצעית כתובה כוללות את הפאזנד, מערכת כתיבה הנגזרת מהכתב האווסטי שבניגוד לפהלוי ציינה תנועות ולא השתמשה באידאוגרמות ארמיות. קוד ה־ISO 639 לפרסית אמצעית הוא pal, דבר המשקף את השימוש הפוסט־סאסאני במונח פהלוי כדי לציין את השפה ולא רק את הכתב.