צביון אדום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צביון אדום (שם מדעי: Cephalophus rufilatus; קרוי גם צביון שועלי), הוא מין אנטילופה קטנה יחסית בתת-משפחת הצביונים, החי במערב אפריקה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1846 על ידי ג'ון אדוארד גריי. יש לו דמיון רב בצבעי הפרווה למספר רב של צביונים הכלולים בקבוצת "הצביונים האדומים",[2] ואחדים מהם נחשבו בתקופות מסוימות כתת-מינים שלו; בין הבולטים שבהם ניתן למנות את צביון הארווי, צביון שחור-חזית וצביון נטאל. שמו הרשמי המלא הוא "צביון אדום צד" על מנת להבדילו מצביון נטאל המכונה "צביון יער אדום". על פני תפוצתו הרחבה יש לו מגוון כינויים מקומיים: "טוויני", "דונגבו", "קומבי", "אנגבורה", "סאנטאן", "ג'אברה", "סאדזי", "אבו קונאני", "מאקורנה", "דיג'דיג'", ועוד.[2]
צביון אדום | |
---|---|
צביון אדום | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צביונים |
סוג: | צביון |
מין: | צביון אדום |
שם מדעי | |
Cephalophus rufilatus גריי, 1846 | |
תחום תפוצה | |
שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "kephale" = ראש, "lophus" = פסגה; - מתייחס לציצת השיער הבולטת במצח. "rufilatus" פירושו "אדום צד", ומתייחס לצבע פרוותו האדמוני בעיקר בצלעות.[2] הצביון האדום הוא היחיד מקרב מיני הסוג צביון שחי בסוואנות פתוחות, והוא בין המינים הנפוצים בסוג.[3]
לצביון האדום שני תת-מינים:[4]
- צביון אדום מערבי (C.r.rufilatus), מצוי מסנגל עד לנהר שארי בקמרון.
- צביון אדום מזרחי (C.r.rubidior), מצוי ממזרח נהר שרי בקמרון עד לאוגנדה.