צום לסירוגין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צום לסירוגין (באנגלית: Intermittent Fasting או IF) הוא מונח המאגד בתוכו מגוון שיטות של אכילה תחומה בזמן (Time Restricted Feeding), כמו חלון אכילה של 8 שעות או ארוחה אחת בלבד ביום (OMAD),[1] כאשר בשאר הזמן אפשרית רק שתייה של נוזלים ללא קלוריות (כגון מים, תה או קפה ללא סוכר) וצריכה של מינרלים. הצום לסירוגין מורכב משני תחומי זמן, האחד תחום זמן הצום או אי האכילה והשני תחום זמן האכילה, החוזרים על עצמם באופן מחזורי לסירוגין בדרך כלל במחזור יומי.