צורת רבים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צורות הרבים בעברית של שמות עצם ותארים מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות: סיומות "-ים" לשמות זכר ו"-ות" לשמות נקבה. תופעה זו, המקובלת במרבית המקרים, מציגה חריגים והתפתחויות היסטוריות שונות שמשפיעות על השפה העברית עד היום.
השפה העברית עשירה בצורות דקדוקיות המשקפות את המגוון והעומק של הלשון. אחת מהתופעות הבולטות בעברית היא השימוש בסיומות שונות לציון ריבוי של שמות עצם ותארים, תלוי במין הדקדוקי של המילה.
השימוש בסיומות "-ים" ו"-ות" לא תמיד היה מקובל בעבר. מחקרים מראים שבתקופות מוקדמות של השפה העברית, הבחירה בסיומת לא נקבעה תמיד על פי מין הדקדוקי. ההתאמה בין מין הדקדוקי לסיומת הרבים היא תוצאה של התפתחות לשונית ארוכת שנים.[1][2]