קיבוץ עירוני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קיבוץ עירוני הוא סוג של קיבוץ שאינו יישוב יחיד אלא מאוגד כהתארגנות שיתופית שממוקמת בתוך עיר. הנחת היסוד של הקיבוץ העירוני היא שאת הרעיון הקיבוצי ניתן, וחלק מהקיבוצים מאמינים שאף ראוי, ליישם בכל סביבה חברתית, בכפר או בעיר. העובדה ההיסטורית שמאות קיבוצים הוקמו בישראל במרחב הכפרי, אינה משנה קביעה זו. ואמנם, קיימים כמה קיבוצים עירוניים, אחד מהם מעל ל-30 שנה ועוד שלושה מעל ל-20 שנה.
הרעיון לפיו ניתן ליישם חיי שיתוף קיבוציים בסביבה עירונית מקורו כבר בתקופת היישוב: קיבוץ למטרה שהוקם ב-1933 בפולין, היה קיבוץ תופרות לנשים יהודיות דתיות ועלה לארץ לתל אביב ב-1934, הקיבוץ העירוני אפעל ("אגודת פועלים עבריים לאומיים") הוקם כבר ב-1946[1]. כשהתפרק הוקם על מקומו סמינר "אפעל", הסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד. מאוחר יותר הוקם על אדמותיו היישוב רמת אפעל שסופח לרמת גן.