רב יהודה
אמורא בבלי, דור שני, חברו של רב הונא, מייסד ישיבת פומבדיתא. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית. מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, וראש הישיבה. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה".
ערך זה עוסק באמורא ידוע בדור השני. אם התכוונתם לתנא רבי יהודה, ראו בערכו. לחכמים אחרים בשם זה, ראו יהודה (פירושונים).
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
220 בבל, האימפריה הפרתית |
---|---|
פטירה | 299 (בגיל 79 בערך) |
תקופת הפעילות | דור שני לאמוראי בבל |
השתייכות | ראש ישיבת פומבדיתא ומייסד הישיבה |
רבותיו | רב, שמואל, רב אסי. |
תלמידיו | רבה ורב יוסף שכיהנו אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, רבי זירא, רבי אבא, רב כהנא, רחבה מפומבדיתא, רב שמואל בר רב יצחק, רב שמואל בר יהודה |
בני דורו | רב הונא, רב נחמן, עולא, רב עינא, רב חנא בגדתאה |
אב | רב יחזקאל |
סגירה
רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של רב ושל שמואל, ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה בתלמוד. אביו, רב יחזקאל, נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, רבה בר נחמני, רב יוסף ורבי זירא, היו גדולי הדור הבא של האמוראים.
נהג לשקוד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטויים שונים. רב יהודה התאפיין בתקיפות.
חיבר כמה ברכות, בהן קידוש לבנה ושבע ברכות של חתן וכלה. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר לעלות אליה מבבל[1].