רב סריס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב סריס, היה תואר באשור ובבבל שמשמעותו היא רב הסריסים. הרב סריס נזכר פעמיים בתנ"ך, פעם ראשונה בספר מלכים כאחד ממצביאיו של סנחריב. ובפעם השנייה בספר ירמיהו כאחד משריו של נבוכדנצר השני. בניגוד לפירוש המודרני, בבבל ובאשור פירוש המילה סריס היה משרת בארמון (ומכאן: רב סריס: המשרת הראשי), ורק יותר מאוחר נוצר הפירוש של מי שעבר פעולת סרוס[1].