רבי יצחק (תנא)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי יצחק היה תנא בבלי בן הדור הרביעי. מגדולי העיר "נהר פקוד", יחד עם רבי נתן[1].
הוא מוזכר בברייתות בלבד ובתלמוד, חלוק עם רבי יאשיה רבי יונתן, ורבי אלעזר בן שמוע, חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יהודה הנשיא.