שבועת העדות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה, שבועת העדות היא אחת משלוש העבירות שהעובר אותן חייב להביא קורבן עולה ויורד לצורך כפרה.
מקרא | ויקרא, ה' |
---|---|
משנה | מסכת שבועות, פרק ד' |
משנה תורה | ספר הפלאה, הלכות שבועות, פרק ט' |
הדין מתייחס למי שהיה עד להתרחשות כלשהי, וכשהתבקש להעיד על כך בבית דין לטובת אחד הצדדים, שיקר ונשבע שאינו יודע דבר. ההלכה קובעת שלצורך כפרה על עבירה זו, חייב הנשבע להקריב קורבן חטאת לה'. קורבן חטאת רגיל הוא מן הצאן, אך בעבירה זו ובשתי עבירות נוספות נקבע בתורה דין ייחודי, שחוטא עני יכול להסתפק בהקרבת קרבן מן העוף, ואם ידו אינה משגת אפילו לכך, די לו בקורבן סולת[1]. על כן נקרא קורבן זה קורבן עולה ויורד.
שתי העבירות הנוספות שחייבים עליהם קרבן עולה ויורד הן שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקודשיו. שבועת העדות ושבועת ביטוי הן שתי עבירות ייחודיות, שחייבים עליהן קרבן חטאת למרות שאין עליהן עונש כרת. שבועת העדות היא ייחודית מכולן בכך שהיא העבירה היחידה שחייבים עליה קרבן חטאת כאשר העבירה נעברה במזיד.