שביט סוויפט-טאטל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שביט סוויפט-טאטל, המסומל באופן רשמי כ-109P/Swift–Tuttle, הוא שביט מחזורי בעל זמן הקפה של 133 שנה. הוא התגלה בנפרד על ידי לואיס סוויפט (אנ') ב-16 ביולי 1862 ועל ידי הוראס טאטל (אנ') ב-19 ביולי 1862. זהו שביט בעל מסלול קבוע, ומקיים תהודה מסלולית ביחס של 1:11 עם כוכב הלכת צדק - השביט משלים הקפה אחת על כל 11 הקפות של צדק[1]. הגרעין של השביט הוא בקוטר 26 ק"מ.
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | שביט |
קטגוריה | שביט מחזורי |
תאריך גילוי | 16 ביולי 1862 |
מגלה |
לואיס סוויפט הוראס טאטל |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
3,903,307,642 ק"מ (26.092 AU) |
אפואפסיד |
7,663,150,926 ק"מ (51.225 AU) |
פריאפסיד |
143,539,156 ק"מ (0.9595 AU) |
ציר חצי-ראשי | 26.0920694978266±0.00000082048 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.9632 |
זמן הקפה | 133.28 שנים ימים |
נטיית מסלול | 113.45° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 13 ק"מ |
ממדים | 26.0 קילומטר |
בהירות מוחלטת | 4.5 |
על פי רישומים של אסטרונומים סינים, בשנת 188 בהירותו של השביט הייתה 0.1. ב-1862, שנת גילויו, בהירותו של השביט הייתה כשל כוכב הצפון[2]. בשנת 1992 השביט חלף שוב בקרבת כדור הארץ, וניתן היה לצפות בו באמצעות משקפת[3]. השביט צפוי להתקרב שוב לכדור הארץ בשנת 2126, אז בהירותו תהיה כ-0.7.
שביט סוויפט-טאטל הוא שביט-האב של הפרסאידים, מטר מטאורים חזק המופיע מדי שנה בחודשים יולי-אוגוסט כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק של השביט.