שבתי סופר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי שבתי סופר מפרעמישלא, חי ופעל בסוף המאה ה-16. התפרסם בעיקר בשל סידור שערך והגיה. היה תלמידו של רבי מרדכי יפה בעל הלבושים. רבי שבתי היה עוור בשתי עיניו כפי שמעיד על עצמו בהקדמתו לסידורו.
הסידור שערך זכה להסכמות רבות מחשובי בני דורו, בהם ניתן למנות את השל"ה, המהרש"א, הרב נתן שפירא, הפרישה, הב"ח והרב אפרים זלמן שור.[1] הסידור נערך על פי נוסח אשכנז, והוגה על פי סידורים ישנים ועל פי סידורו של המהרש"ל שהיה לפניו. לא אחת שינה רבי שבתי מהנוסח האשכנזי לטובת הנוסח הספרדי, כאשר האחרון היה נראה מדויק יותר על פי כללי הדקדוק. כן החזיק בעקרון שאין דרש יכול להוות גורם בקביעת נוסח תפילות וברכות, ולכן התנגד לשינויים המבוססים על דרשות.[1] כל הסידורים שבאו לאחריו, הושפעו ונתמכו רבות מסידור זה.
יש שכתבו שרבי שבתי הוא מחברה של התפילה הידועה כתפילת השל"ה שהביאה השל"ה לאומרה בערב ראש חודש סיון, בשם אחד המדקדקים.