תוכנית החלל הסינית לחקר הירח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית החלל הסינית לחקר הירח (במנדרינית: 中国探月 ובאנגלית: Chinese Lunar Exploration Program (CLEP)), הידועה גם כפרויקט צ'אנג-אה (במנדרינית: 嫦娥工程, על שמה של אלת הירח הסינית צ'אנג-אה) היא תוכנית מתמשכת של משימות רובוטיות לחקר הירח, המנוהלת על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA). התוכנית משלבת גשושיות, מקפות ירח, נחתות, רוברים וחלליות להחזרת דגימות מהירח, ששוגרו באמצעות משגרי צ'אנג ג'נג. השיגורים והגששויות משתמשים בשילוב אנטנות רדיו - אנטנות של 40 מטר הנמצאות בבייג'ינג ואנטנות 50 מטר בקומינג בשאנגחאי ובאורומצ'י כדי ליצור מערך אינטרפרומטרי של VLBI.
החללית הראשונה של התוכנית, המקפת צ'אנג-אה 1, שוגרה ממרכז מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג ב-24 באוקטובר 2007.[1] המקפת השנייה, צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010.[2]
השלב השני של התוכנית התחיל עם משימת צ'אנג-אה 3, שכללה נחתת ורובר, ושוגרה ב-1 בדצמבר 2013. משימה זו נחתה בהצלחה על הירח ב-14 בדצמבר 2013.
צ'אנג-אה 4, גם כללה נחתת ויוטו 2, שוגרה ב-7 בדצמבר 2018 ונחתה בהצלחה ב-3 בינואר 2019 על אגן הקוטב הדרומי-אייקטן, בצד הרחוק של הירח, המשימה הראשונה בהיסטוריה לנחות בהצלחה בצד זה.[3] כדי לצור קשר עם הרובר, שוגרה החללית צ'ואה צ'יאו (Queqiao) להעברת מידע, הנמצאת בנקודת לגראנז' L2 בין כדור הארץ והירח.
בשנת 2020 שוגרה משימת צ'אנג-אה 5 לנחיתה והחזרת דגימות מהירח. החללית שוגרה ב-23 בנובמבר 2020, נחתה על הירח ב-1 בדצמבר 2020, אספה דגימות מהקרקע ושוגרה מהירח ב-3 בדצמבר 2020. לאחר מפגש במסלול סביב הירח, שבה החללית עם הדגימות חזרה לכדור הארץ ב-16 בדצמבר 2020. זוהי החללית הראשונה שהחזירה דוגמיות מהירח מאז לונה 24, והפעם הראשונה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 שמדינה נוספת החזירה דגימות מהירח מלבד ארצות הברית וברית המועצות.
המטרה הסופית של התוכנית היא לסלול את הדרך למשימות מאוישות לחקר הירח. ראש מינהל החלל הלאומי של סין, ג'אנג קהג'ייֵן, הודיע בשנת 2019, כי סין מתכננת להנחית צוות על הקוטב הדרומי של הירח "בעשר השנים הבאות" (2029–2030).[4]