תרמודינמיקה קוונטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרמודינמיקה קוונטית[1] (באנגלית: Quantum Thermodynamics) הוא ענף בפיזיקה הבוחן את הקשר בין שתי תאוריות עצמאיות: תרמודינמיקה ומכניקת הקוונטים. שתי תאוריות אלו מציגות בין השאר תופעות של אור וחומר, בשנת 1905 אלברט איינשטיין טען לקונסיסטנטיות בין תרמודינמיקה לבין אלקטרומגנטיות דבר שהוביל אותו לגלות שהאור מגיע בחבילות אנרגיה בדידות (קוונטות) תחת הקשר , הרעיון היווה את התחלתה של תורת הקוונטים ובעשורים הבאים התהוותה והתבססה בחוקים עצמאיים משלה. תרמודינמיקה קוונטית מקבלת את הופעתם של חוקים תרמודינמיים דרך עקרונות מכניקת הקוונטים. בניגוד למכניקה סטטיסטית תורה זו מתמקדת בתהליכים דינמיים שמתרחשים מחוץ לשיווי משקל. בנוסף תורה זו שמה לעצמה כמטרה ליצור תאוריה תרמודינמית שתהיה רלוונטית למערכות קוונטיות בדידות.