בעיית הרוע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעיית הרוע או בעיית הרע היא סוגיה תיאלוגית-פילוסופית, העוסקת בשאלה העקרונית, כיצד קיימים רוע וסבל בעולם, בהתחשב בהנחה המקובלת בדתות רבות (ובכללן היהדות) שאלוהים הוא טוב ורוצה להיטיב. לסוגיה השלכות לא רק בדיון הפנים דתי, אלא גם בהקשרים רחבים יותר כגון הוכחה מהיות הרוע לנכונות האתאיזם (שלילת האל) ועוד.
בספרו "דיאלוגים על הדת הטבעית", מצטט הפילוסוף דייוויד יום את הטיעון כסדרה של שאלות, המיוחסות במקור לפילוסוף היווני אפיקורוס[1]:
האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל? אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן? אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן? אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.
בעיית הרוע נוגעת גם בסוגיות הצדק. הדיון על בעיית הרוע הורחב גם מעבר לסבל האנושי, אל הסבל של חיות הבר בטבע[2].