דיאלוגים על הדת הטבעית
ספר מאת דייוויד יום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיאלוגים על הדת הטבעית (באנגלית: Dialogues Concerning Natural Religion) היא יצירה פילוסופית מאת הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום, שפורסמה לראשונה ב-1779. באמצעות דיאלוג, שלושה פילוסופים בשם פילון, דמאה וקליאנתס מתווכחים על אופי קיומו של אלוהים. לא ברור אם השמות הללו מתייחסים לפילוסופים ספציפיים, עתיקים או אחרים, והדבר נותר נושא למחלוקת אקדמית. שלושתם מסכימים שקיים אל, אך הם חלוקים בדעותיהם לגבי טבעו או תכונותיו וכיצד, או אם בכלל, המין האנושי יכול להגיע לידיעת אלוהות.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | דייוויד יום |
שפת המקור | אנגלית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1779 |
דמויותיו של יום מתווכחות על מספר טיעונים לקיומו של אלוהים, ועל טיעונים שתומכיהם מאמינים שדרכם נוכל להכיר את טבעו של אלוהים. נושאים שנדונו כוללים את הטיעון הטלאולוגי - הטיעון מהעיצוב - שעבורו משתמש יום בבית כאנלוגיה - ואת השאלה האם יש יותר סבל או טוב בעולם - בעיית הרוע.[1]
יום החל לכתוב את הספר בשנת 1750 אך לא השלים אותו עד 1776, זמן קצר לפני מותו. הדיאלוגים מבוססים בחלקם על הספר על טבע האלים מאת קיקרו. הדיאלוגים פורסמו לאחר מותו ב-1779, במקור ללא שם המחבר וללא שם המוציא לאור.[2]
בספרו השען העיוור (1986), הביולוג האבולוציוני ריצ'רד דוקינס דן בבחירתו לקרוא לספרו על שם הצהרתו של התאולוג ויליאם פיילי על הטיעון הטלאולוגי, אנלוגיית השען, וציין כי הביקורת של יום על הטיעון מהעיצוב כהסבר לעיצוב הטבע היה הביקורת הראשונית שעליה ענה צ'ארלס דרווין בספרו "על מוצא המינים" (1859).[3] בחלק השני של הספר "הדיאלוגים" (1779), הדמות פילון מבחינה בכך שרביית בעלי חיים נראית אחראית יותר למורכבויות ולסדר של גופיהם של בעלי חיים מאשר תכנון תבוני. הוא אמר:
אבל האם אי פעם היו בטוחים כל כך, שמחשבה וסיבה, הדומות לאלו האנושיות, נמצאו בכל היקום כולו, והאם פעילותה במקומות אחרים הייתה גדולה ומרשימה בהרבה ממה שהיא נראית בכדור הזה; עם זאת, איני יכול לראות מדוע ניתן להרחיב את פעולותיו של עולם שכונן, הוסדר, הותאם [כמשל] לעולם שנמצא במצב העוברי [מלשון fetus] שלו, ומתקדם לעבר אותן חוקה והסדר. מהתבוננות אנו יודעים מעט על הכלכלה, הפעולה וההזנה של בעל חיים מוגמר; אבל עלינו להעביר בזהירות רבה את ההתבוננות הזו לצמיחת עובר ברחם, ועוד יותר להיווצרות חיה בחלצי אביה הזכר. לטבע, כפי שאנו מוצאים, אפילו מניסיוננו המצומצם, יש מספר אינסופי של מעיינות ועקרונות, המגלים את עצמם ללא הרף בכל שינוי של מעמד ומצב.
— [4]