הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק מהוות קטגוריה של הפרעות נפשיות הקשורות לחשיפה לאירוע טראומתי או מלחיץ. לפי ספר האבחון הפסיכיאטרי, ה־DSM-5-TR, משתייכות לקטגוריה הזו ההפרעות: הפרעת התקשרות תגובתית, הפרעת מעורבות חברתית חסרת עכבות (אנ'), הפרעת דחק פוסט־טראומטית, הפרעת דחק חריפה, הפרעות הסתגלות, והפרעת אבל ממושך.[1]
בספר ה-DSM, האבחנות הפסיכיאטריות מקובצות יחד בקטגוריות לפי הסימפטומים המרכזיים שלהם, למשל: הפרעות דיכאוניות, הפרעות חרדה. הקטגוריה של הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק היא יוצאת דופן בכך שהמשותף להפרעות הללו הוא הגורם להן - חשיפה לאירוע טראומתי או מלחיץ.[2] ההפרעות השייכות לקטגוריה הזו דומות באופיין להפרעות חרדה, אך הן יכולות לכלול גם סימפטומים אחרים כמו דיספוריה, עצבנות, דיסוציאציה, שימוש בסמים והפרעות שינה בנוסף לחרדה או במקומה.[2]